מתי לבצע בדיקת מי שפיר? אחת השאלות הפופולריות בקרב נשים ואוכלוסיה רלוונטית דיקת מי שפיר לרוב מתבצעת בין השבוע ה 16 לשבוע ה 20 של ההיריון, אך ישנם מקרים בהם יש צורך לבצע את הבדיקה בשלב מאוחר יותר. מהו הזמן הנכון לביצוע הבדיקה? מדוע חשוב להקפיד בדיקת מי שפיר במועד הנקבע? מדוע במקרים חריגים, מבצעים בדיקת מי שפיר במועד מאוחר יותר? במאמר תמצאו את כל התשובות.
מתי לבצע בדיקת מי שפיר?
אישה המעוניינת לבצע בדיקת מי שפיר, או שהומלץ לה לבצע בדיקת מי שפיר לאחר בדיקות השליש הראשון, כדוגמת שקיפות עורפית, סקירה מוקדמת וחלבון עוברי, תעשה אותה לרוב בין השבוע ה 16 של ההריון לשבוע ה 20 של ההריון. זהו המועד הנכון ביותר לביצוע הבדיקה והבטוח ביותר לביצוע בדיקת מי שפיר.
במקרים מסויימים, ובמידה אשר קיים חשש להתגלות מום בעובר בשלבים מתקדמים יותר של ההריון, ניתן לבצע אותה גם בהמשך, אך לאחר אישור של וועדה רפואית, מאחר ובדיקה זו בשלבי הריון מוקדמים עלולה לגרום ללידה שלא במועד. לכן, מבחינת שגרת מועדי הבדיקות בהריון, הזמן הנכון הוא החל מהשבוע ה 16 ועד לשבוע ה 20.
בדיקת מי שפיר בשבוע 16-20
מתי לבצע בדיקת מי שפיר? למשרד הבריאות יש המלצה לשאלה זו המלצה של משרד הבריאות היא לבצע את בדיקת מי השפיר החל מהשבוע ה 16 להריון ועד לשבוע 22 של ההיריון, אך בפועל כדאי לבצע אותה עד לשבוע ה 20, על מנת שניתן יהיה לקבל את התוצאות של הבדיקה עד לשבוע ה 23 של ההיריון, וזאת ממספר טעמים.
- כמות מי השפיר החל מהשבוע ה 16 של ההיריון מספקת על מנת לקחת דגימה, ומאפשרת התחדשות של מי השפיר במהירות, כך שאין כל נזק.
- הסיכונים בבדיקת מי שפיר עד לשבוע ה 20 של ההיריון הינם נמוכים ומזערים, כך שאין סכנה ללידה מוקדמת.
- במידה ותוצאות הבדיקה מצביעות על מום, ניתן לבצע הפסקת הריון עד לשבוע ה 23 של ההריון.
בדיקת מי שפיר לאחר שבוע 23
לאחר השבוע ה 23 של ההריון מומלץ שלא לבצע בדיקת מי שפיר, מאחר וקיים סיכון ללידה מוקדמת. בשבועות אלו, כאשר ישנה לידה מוקדמת, סיכויי ההישרדות של הוולד נמוכים מאוד, ועל כן, קיים סיכון ממשי לבריאות העובר, והרופאים אינם ממליצים על בדיקת מי שפיר בשלבים אלו של ההריון.
בדיקת מי שפיר לאחר שבוע 32
לאחר שבוע 32 של ההיריון ניתן לבצע בדיקת מי שפיר, אך קודם לכן, תינתן זריקה להבשלת ראות העובר, על מנת לאפשר, במידת הצורך, סיכויי הישרדות גבוהים מחוץ לרחם, במידה וכתוצאה מבדיקת מי השפיר תחל לידה. כאמור, הדבר אינו וודאי, אך מעדיפים לא לקחת סיכונים מיותרים.
חשיבות ביצוע בדיקת מי שפיר במועד
בכל האמור אל בדיקת מי שפיר, שהינה בדיקה פולשנית, ישנה חשיבות רבה מאוד לביצוע הבדיקה במועד הקבוע בהתאם להחלטת הרופא המבצע. בדרך כלל, וכך אצל מרבית הנשים ההרות, הבדיקה תתבצע בשגרה בשבועות שבין ה 16 ל 20 של ההיריון. במידה וישנו חשש למום במועד מאוחר יותר, ניתן לבצע את הבדיקה גם בשלבים מתקדמים יותר של ההיריון, אך לרוב, יעדיף הצוות הרפואי לעשות זאת בשבוע ה 32 של ההיריון, על מנת למנוע לידה מוקדמת המסכנת את חיי העובר.
ההחלטה על מועד ביצוע בדיקת מי שפיר נתונה לרוב להמלצת הרופא המטפל, וחשוב מאוד לאמוד את הסיכונים הקיימים בביצוע בדיקה במועד מאוחר יותר, אשר נחשב לאחר השבוע ה 23 של ההיריון. ביצוע מי שפיר במועד תמזער את הסיכונים הקיימים בביצוע הבדיקה.
דיקור מי שפיר הוא תהליך שמתבצע במהלך ההיריון ומטרתו לגלות תסמונות או מחלות אצל העובר. דיקור מי שפיר הוא תהליך שכולל מספר סיכונים ולכן יש לבצע דיקור מי שפיר רק בשבועות מסוימים של ההיריון. מתי מבצעים דיקור מי שפיר? המאמר הבא הוא בשבילכם.
מהו דיקור מי שפיר?
לפני שנבין מתי מבצעים דיקור מי שפיר יש להבין מהו דיקור מי שפיר. בדיקת דיקור מי שפיר היא בדיקה שמתבצעת במהלך ההיריון והיא מיועדת לכל אישה בכל גיל. דיקור מי שפיר מיועד לבחון את העובר ואת התקדמות ההיריון. על ידי דיקור מי שפיר ניתן לגלות תסמונות או מחלות שיש לעובר ולא ניתן לגלות על ידי בדיקות אחרות.
מי שפיר הם נוזל צלול בצבע צהבהב שנמצא בתוך השק האמניוטי ומקיף את העובר במהלך ההיריון. מי השפיר מאפשרים לעובר לנוע בתוכם, מספקים לו הגנה מפגיעות חיצוניות וחבלות בתוך הרחם, תורמים להתפתחות השלד והשרירים, מאפשרים התפתחות לב, ריאות ומערכת העיכול, מהווים סביבה בטמפרטורה קבועה ומכילים גורמי גדילה חיוניים.
כיצד מתבצע דיקור מי שפיר?
דיקור מי שפיר מתבצע על ידי דיקור של שק ההיריון ושאיבה של מי שפיר בכמות מעטה. את מי השפיר שנשאבו שולחים למעבדה גנטית שם מנתחים אותם. לאחר ניתוח מי השפיר מקבלים תוצאות שמעידות על קיומן או היעדרן של תסמונות או מחלות מסוימות אצל העובר. דיקור מי שפיר נחשב לבדיקה אמינה שתוצאותיה וודאיות ומהוות אבחנה סופית מוסמכת.
בדיקת דיקור מי שפיר היא למעשה בדיקה בה מבצעים ניתוח גנטי מולקולרי לכל ה-DNA העוברי. בזכות כך ניתן לגלות דברים שלא ניתן לגלות בבדיקות אחרות.
אז מתי מבצעים דיקור מי שפיר?
אז הגענו לשאלה לה חיכינו- מתי מבצעים דיקור מי שפיר? יש לבצע דיקור מי שפיר לאחר שבוע 16 ועד שבוע 22+6 בלבד. מדוע מבצעים דיקור מי שפיר בשבועות אלה?
- בין שבוע 16 לשבוע 22+6, העובר עדיין קטן. מהסיבה הזו ניתן להחדיר את המחט מבעד לשליה בלי חשש שהיא תפגע בעובר.
- לתוצאות הבדיקה לוקח מספר שבועות להתקבל. במידה שהבדיקה תתבצע בשלב מאוחר מידי של ההיריון עלולה להיות בעיה במידה שתוצאות הבדיקה יעידו על הצורך להפסיק את ההיריון.
- דיקור מי שפיר עלול לגרום ללידה מוקדמת. במידה שהדיקור יתבצע לאחר שבוע 22+6, יהיה מדובר בלידה מוקדמת ולא בהפלה. כתוצאה מכך עלולות להיגרם מחלות ליילוד הצעיר.
כלומר, דיקור מי שפיר הוא בדיקה פולשנית שכוללת סיכונים שונים ולכן על מנת למזער את הסיכונים מבצעים דיקור מי שפיר בין השבועות הללו.
מתי מבצעים דיקור מי שפיר אם יש צורך בבדיקה בשלב מאוחר יותר?
ישנם מקרים בהם יש צורך לבצע דיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר, כלומר לאחר שבוע 22+6. הצורך בדיקור מי שפיר לאחר שבוע זה מתגלה בדרך כלל בסקירה שנייה של ההיריון בה ניתן לבחון את התפתחות העובר ואיבריו. יכול להיות מצב בו קיים חשש למום שמעיד על בעיה גנטית ומוביל לצורך לדיקור מי שפיר. כלומר, דיקור מי שפיר בשלב מאוחר יתבצע כאשר יש חשש להתפתחות מום בשלבים מאוחרים יותר של ההיריון ורוצים לשלול את הממצאים. כמוכן ישנם מקרים בהם האישה לא ביצעה את הבדיקה במועד הרצוי ואז יאשרו לה לבצע את הדיקור בשלב מאוחר יותר. דיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר עלול לספק תוצאה וודאית לגבי מום שעלול לפגוע בעובר.
לכן, יהיו מקרים בהם למרות הסיכונים הכרוכים בבדיקה, יהיה צורך בביצוע דיקור מי שפיר לאחר שבוע 22+6. במקרים אלה יהי הניתן לקבל תשובה חד משמעית בנוגע למצבו של העובר.
אז מתי מבצעים דיקור מי שפיר בשלב מאוחר יותר?
במידה שיש צורך לבצע דיקור מי שפיר לאחר שבוע 22+6, ההמלצה תהיה לבצע את הבדיקה לאחר שבוע 32. לאחר שבוע 32, הסיכויים של הילד לשרוד מחוץ לרחם גבוהים יותר ולכן במידה ותתפתח לידה מוקדמת בעקבות הדיקור הסיכויים של הילד לשרוד עולים. במצב כזה הדיקור יתבצע באופן רגיל וישאבו מעט מי שפיר לצורך ניתוח במעבדה.
בין שבוע 23 לשבוע 32 מדובר בטווח מסוכן לביצוע בדיקת מי שפיר ולכן לא מומלץ לבצע את הבדיקה בטווח זה. עם זאת, במקרים בהם הצורך לביצוע הבדיקה בשבועות אלה עולה, יבצעו את הבדיקה על מנת לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשכת ההיריון.
על מנת לבצע דיקור מי שפיר בשלב מאוחר של ההיריון יש לקבל אישור מיועץ גנטי. כמו כן, תמיד ההחלטה על ביצוע הבדיקה תהיה נתונה בידיה של האישה. על מנת לקבל החלטה מושכלת יש להתייעץ עם יועץ גנטי ומומחה לדיקור מי שפיר.
מה הסיכונים הכלולים בדיקור מי שפיר?
כפי שציינו, דיקור מי שפיר הוא תהליך פולשני שכולל סיכונים שונים. ריכזנו לכם את הסיכונים הכלולים בדיקור מי שפיר-
- הפלה- דיקור מי שפיר מעלה את הסיכון להפלה. עם זאת מדובר בסיכון מזערי שעומד על 0.1%, כלומר אחת מתוך אלף נשים. ישנם מקרים בהם הסיכון עולה בעקבות גורמים כמו היסטוריה רפואית ועוד.
- ירידת מים- דיקור מי שפיר מעלה את הסיכון לירידת מים. עם זאת גם כאן מדובר בסיכון מזערי שקטן מ1% ובדרך כלל החור בקרומים נסגר בספונטניות.
- זיהום תוך רחמי- לאחר דיקור מי שפיר קיים סיכון לזיהום תוך רחמי שקטן מ-0.1%.
- סיבוכים אצל האם- דיקור מי שפיר מעלה את הסיכונים לסיבוכים אצל האם. בין הסיבוכים הללו יש סיכוי לזיהום ומוות. יכול להיות מצב בו המחט תנקב את המעי וייגרם זיהום צואתי שיחדור למי השפיר. עם זאת, הבדיקה מתבצעת תחת אולטרסאונד, בתנאים סטריליים הכוללים ציוד סטרילי ולכן מדובר בסיכויים נמוכים במיוחד שייגרם זיהום או שהמעי ינוקב.
בדיקת מי שפיר היא בדיקה שנעשית לנשים בהריון לאחר שבוע 16, במטרה לשלול מגוון חשדות באשר למטען הגנטי של העובר. חשוב להדגיש כבר בפתיחת הדברים כי לא כל הנשים נדרשות לעבור בדיקת מי שפיר במהלך הריון. אם גם אתן בהריון ורוצות לדעת הכל על בדיקת מי שפיר, הגעתן למקום הנכון. בשורות הבאות נגע בכל הדגשים החשובים ביותר אודות בדיקת מי שפיר, לרבות מתי מומלץ לבצע בדיקת דיקור מי שפיר, אילו נשים נדרשות לבצע את הבדיקה, מה ניתן לגלות בבדיקה, מה כוללים מי השפיר ולמה הם משמשים ועוד. כלל הנתונים הללו יאפשרו לכן להכיר מקרוב את הנעשה בתוך הבטן שלכן במהלך ההריון. אז לפני שאתן ממהרות לעבור בדיקת מי שפיר, חשוב שתכירו את כלל המשמעויות לכך.
בדיקת מי שפיר נעשית רק לאחר סיום השבוע ה 16 להריון
ראשית, חשוב לדעת כי בדיקת מי שפיר יכולה להיעשות אך ורק לאחר השבוע ה 16. נשים רבות לא מודעות לכך ורוצות לעבור את הבדיקה כבר בשלבים ראשוניים מאוד של ההריון. לכן, חשוב להדגיש כי לא ניתן לבצע את הבדיקה לפני השבוע ה 16 להריון. ומה אם התגלו חשדות למומים שונים בעובר כבר בשבועות הראשונים להריון? אם אגן התגלו חשדות שונים למומים בעובר, ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה. בדיקה זו מאפשרת לרופאים לבחון היטב את הסיכוי למומים בעובר כבר מהשבוע ה 11 להריון. חשוב להדגיש כי בדיקה זו אינה פולשנית כלל ואינה כוללת מגע עם מי השפיר המקיפים את העובר. אז מה כלול בבדיקה? מה ניתן להוציא בבדיקת מי שפיר ומיהן הנשים שצריכות לעבור את הבדיקה? בשורות הבאות נגע בכל הדגשים החשובים שאתם חייבים להכיר.
מי שפיר – נוזלים מהפרשותיו של העובר
מי השפיר הם נוזלים מהפרשותיו של העובר. העובר מפריש שלל הפרשות וכמובן שתן, מה שיוצר את מי השפיר בבטן אימו. הנוזלים הללו מקיפים את העובר מכל צדדיו ומסייעים לשמירה עליו בכל מהלך ההריון. מעין בולם זעזועים שכל תפקידו לוודא שהעובר לא יחווה תזוזות חדות ועוצמתיות, גם אם אימו תחווה תזוזות חדות למדי. ההפרשות של העובר מאפשרות לרפואה לזהות בעזרת דגימת מי השפיר, שלל מומים הקשורים לכמות הכרומוזומים. דגימת מי השפיר כוללת תאים מהקיבה וכן תאי עור שהעובר משיל במהלך התפתחותו, מה שמאפשר לרפואה לבחון היטב את מצבו ולהכיר את התא הגנטי שלו כבר משלבים מוקדמים מאוד של ההתפתחות. המום המרכזי שנבדק במהלך בדיקת מי שפיר הוא תסמונת דאון. נשים רבות מגלות כי העובר שלהן סובל מתסמונת דאון כבר בשלבים ראשוניים מאוד של ההריון.
בדיקת מי שפיר מסוכנת? המכשור המתקדם מבטיח אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד
האם הבדיקה מסוכנת? נשים רבות חוששות מבדיקת מי שפיר בטענה כי היא מסוכנת ועלולה לפגוע בהתפתחותו של העובר. אז האמת היא, שקיימת סכנה קטנה בבדיקת מי שפיר. במהלך הבדיקה הרופא דוגם את מי השפיר, מה שעלול לפגוע בעובר ולשבש את שלבי התפתחותו. אך חשוב להדגיש ולומר כי כיום יש מכשירים רפואיים מתקדמים במיוחד המסייעים להתמודדות מיטבית עם כל שלבי הבדיקה. במהלך הבדיקה הרופא רואה את העובר בעזרת אולטראסאונד, מה שמקטין מאוד את הסיכויים שהוא יפגע בו. נכון להיום ובעזרת כל המכשור המתקדם, ניתן לומר כי הסיכון בבדיקת מי שפיר מזערי. מעבר לכך הבדיקה נעשית רק בשבוע ה 16 והלאה, במטרה לוודא שההריון יהיה מספיק יציב בכדי לבצע את הבדיקה. לא ניתן לבצע את הבדיקה לפני השבוע ה 16 מחשש לפגיעה בהליך הטבעי והתקין של ההריון. אז אם אתם נדרשות לעשות בדיקת מי שפיר, אין לכן כל סיבה לחשוש מסיכון העובר.
אז מי צריכה לעבור בדיקת מי שפיר?
מיהן הנשים שצריכות לבצע בדיקת דיקור מי שפיר? כפי שציינו מעלה, לא כל אישה בהריון צריכה לעבור בדיקת מי שפיר. ישנן נשים עם סיכון מוגבר לבעיות גנטיות, והן צריכות לעבור את הבדיקה הנדרשת. ריכזנו עבורכם כל המקרים השכיחים ביותר בגינם נשים מתבקשות לבצע בדיקת מי שפיר:
- נשים מעל גיל 35
נשים מעל גיל 35 נמצאות בסיכון מוגבר לבעיות גנטיות שונות. לכן, כל אישה בהריון מעל גיל 35 צריכה לעבור בדיקת מי שפיר.
- בעלות סיכון מוגבר לתסמונת דאון בעקבות בדיקות הסינון
בבדיקות הסינון עלו שלל ממצאים המצביעים על סיכון מוגבר לתסמונת דאון? האישה תצטרך לעבור בדיקת מי שפיר בכדי לשלול את התופעה.
- כאשר קיים חשש למום פתוח בתעלה העצבית או בדופן הבטן בעקבות בדיקת דם שהראתה חלבון עוברי גבוה
במהלך כל שלבי ההריון האישה צריכה לעבור בדיקות שגרתיות במטרה לוודא שהכל מתפתח כשורה. אם במהלך אחת הבדיקות עולה כי החלבון העוברי בדם האם גבוה, ייתכן שהדבר מעיד על מום פתוח בתעלה העצבית או בדופן הבטן – מה שיצריך מהאישה לעבור בדיקת מי שפיר.
- גילוי ממצאים המעלים את הסיכון לתסמונת דאון בסקירת מערכות מוקדמת
במהלך סקירת מערכות המוקדמת עלו ממצאים המעידים על סיכון מוגבר לבעיות גנטיות? האישה תידרש לעבור בדיקת מי שפיר בכדי לשלול את הסיכוי לבעיה גנטית.
- אישה שנדבקה במחלה זיהומית
אישה שנדבקה במחלה זיהומית נדרשת לעבור בדיקת מי שפיר במטרה לבדוק את מצבו של העובר. לא אחת קורה שגם העובר נדבק במחלה, מה שמחייב בדיקה של הנושא.
אז מתי מומלץ לבצע בדיקת דיקור מי שפיר? לא לכל אישה ולא בכל מצב. מרבית הנשים אינן נדרשות לעבור את הבדיקה כלל. וגם אם כן, חשוב לזכור שבעזרת המכשור המתקדם הקיים כיום, ניתן להשלים את הבדיקה בצורה בטוחה למדי.
נשים רבות שואלות את עצמן האם כדאי לבצע בדיקת מי שפיר, האם לקחת את הסיכונים הקיימים בביצוע הבדיקה אל מול התוצאות הוודאיות שהבדיקה מסוגלת לספק באשר לבריאותו של העובר ברחם.
או שאולי, לוותר על בדיקת מי השפיר הפולשנית במידה וכל הבדיקות הקודמות לה הראו תוצאות תקינות שאינן מחשידות ואינן מרמזות על מום או פגם גנטי. אז מתי צריך להחליט, ואיך מקבלים את ההחלטה?
הצורך בביצוע בדיקת מי שפיר
על פי המלצת משרד הבריאות בישראל, רק נשים בעלות סיכון גבוה להימצאות עובר בעל מום גנטי או תסמונת דאון צריכות לבצע את הבדיקה. כלומר, נשים שחצו את גיל 35, נשים אשר תוצאות החלבון העוברי לא היו תקינות, נשים בעלות רקע משפחתי של מחלות גנטיות וכן ממצאי בדיקות אולטרסאונד מקדימות אשר העלו חשדות.
מעבר לכך, נשים הריוניות אשר אינן נמצאות בקבוצת סיכון זו, אינן צריכות לבצע את הבדיקה. מצד שני, מאחר ומדובר בבדיקה שהיא וודאית ולא בדיקת סקר, הרי שנשים רבות חשות כי יהיה זה לא אחראי מצדן להימנע מבדיקה זו, במיוחד לאור העובדה כי הסיכונים בביצוע הבדיקה כיום נמוכים מאוד.
האם כדאי לבצע דיקור מי שפיר?
דיקור מי שפיר מספק תוצאה חד משמעית באשר לבריאותו של העובר. אם מעוניינים, ניתן להוסיף לכך גם את בדיקת הצ'יפ הגנטי אשר סוקרת את כל הרכב ה DNA. מאחר ומדובר בתוצאה חד משמעית, הרי שהיא בהחלט מספקת את השקט הנפשי.
כל אישה הרה דואגת לגבי בריאות העובר, לפני כל בדיקת סקר או אולטרסאונד מפלס החרדה עולה והחששות גוברים, ולכן, דיקור מי שפיר יוכל לא רק להעניק את השקט הנפשי, אלא לאשש או לשלול בצורה וודאית את בריאותו של העובר.
למה לא כדאי לבצע בדיקת מי שפיר?
למרות רמת המקצועיות הגבוהה בקרב הרופאים לדיקור מי שפיר, הסביבה הסטרילית בה מתבצעת הבדיקה והמנוחה המחויבת לאחר הבדיקה, נשים רבות חוששות מבדיקה שהיא, אחרי הכל, פולשנית. הסטטיסטיקה מצביע על סיכון להפלה שעומד על 1:500 וסיכון לאם שעומד על 1:20,000 ולכן, אם בדיקות הסקר המקדימות ובדיקות האולטרסאונד הראו כי אין כל חשש או סיכון לתסמונת דאון, ייתכן וכדאי יהיה לוותר על הבדיקה, מתוך המחשבה כי – מדוע לסכן את העובר אם הכל נראה בסדר על פניו?
מתי צריך להחליט האם לבצע בדיקת מי שפיר?
טווח השבועות הטוב והמומלץ ביותר לביצוע בדיקת מי שפיר הינו בין השבוע ה 16 להריון ועד לשבוע ה 20 של ההריון. לכן, כאשר רוצים לקבל החלטה מושכלת, זהו הזמן הטוב ביותר להחליט. מומלץ שלא לחכות לרגע האחרון, על מנת להשאיר זמן מספק לקבלת התשובות של בדיקת מי השפיר, אשר נע בין שבועיים לשלושה.
איך לקבל את ההחלטה?
בסופו של יום, גם אם יש המלצה רפואית בנוגע לביצוע דיקור מי שפיר וגם אם אין, הרי שההחלטה הסופית היא של האם בלבד. לכן, כדאי לקבל החלטה מושכלת, להבין את כל הנתונים ואת התוצאות של כל הבדיקות המקדימות עד לשבוע ה 16 של ההיריון, לקבל ייעוץ גנטי במידת הצורך וללכת על פי רחשי הלב.
אם את יותר חוששת מעובר עם מום או מחלה גנטית מאשר מאובדן ההריון, ייתכן וכדאי לך לוותר על הבדיקה, אם את חוששת לבריאותו של העובר, ייתכן ועדיף לך לעבור את הבדיקה. ובכל מקרה, חשוב לשקול היטב, להתייעץ עם הרופא המטפל, ולקבל את ההחלטה שהכי מתאימה ונכונה לך.
אולי יעניין אותך לקרוא גם: